יוגה תרפיה רגשית

הייתה פעם אישה שישבה בכיכר השוק.

כל מי שנקלע לבעיה ,היה בא מתיישב מולה ומספר לה את הבעיה שלו.

היא נהגה להרהר קצת ובתמורה סיפרה לו סיפור בו היה טמון הפתרון.

יום אחד באה והתיישבה מולה אישה צעירה:

"הבעיה שלי, היא אמרה, שאני לא מתאימה לשום דבר". ניסיתי המון עבודות.

לא התאמתי לאף עבודה .גרתי בהמון מקומות, לא התאמתי לשום מקום

באמת. יצאתי עם הרבה בחורים ואף פעם לא הרגשתי שאני מתאימה להם."

מספרת הסיפורים ענתה מיד :

- גם אני הייתי פעם במצבך. עברתי ערים וכפרים, גאיות ונחלים, כרמים ובוסתנים. ויום

אחד,אני מוצאת את עצמי הולכת בדרך, שדות מימין, שדות מלוא העין

משמאל וחוץ מזה – כלום. אחרי הליכה של כמה שעות , ראיתי מעבר

לשיפולי הגבעה וחומה הניצבת בשולי הדרך.

מרחוק , יכולתי לראות עליה כתמים צבעוניים, חלקם גבוה על החומה,

חלקם נמוך וחלקם מפוזרים להם ככה באמצע. התקרבתי מסוקרנת

במהירות ועמדתי מול החומה. ואז ראיתי,

שאותם כתמים צבעוניים היו מטרות, כאלה

שיורים בהן בחץ וקשת. בליבה של כל מטרה

היה נעוץ חץ.

מי יכול היה לעשות עבודה כל כך מדויקת,

שאלתי. אבל לא היה שם את מי לשאול, אז

המשכתי ללכת.

מעבר לראש הגבעה עמד בית קטן ובחצר עמדה רכונה מעל ערוגה

בחורה צעירה ממני בהרבה. ניגשתי אליה ושאלתי אותה:

- האם את יודעת במקרה מי ירה את החיצים למטרות שעל החומה במורד

הדרך? " .

היא התרוממה וענתה בביישנות:

- אני.

- אבל איך זה יכול להיות, הקשיתי , את כל כך צעירה!

- האמת היא, ענתה הצעירה ,שקודם יריתי את החיצים ואחר כך ציירתי

את המטרות.

זה לימד אותי הרבה, אמרה המספרת לאישה המוטרדת שישבה מולה.

למדתי, שקודם כל אני צריכה למצוא מה מתאים לי, לא ל מה אני מתאימה.

מצאתי מה מתאים לי וסביב זה בניתי את חיי.

מתוך האתר http://imun.maaganm.co.il