חזרה לחלק I של המאמר

חזרה לחלק II

בעיה נוספת שעלולה להתעורר היא שהרגישות שלכם בפרטי פרטים לצרכיו של בן זוגכם עלולה להתיש את שניכם, לגרום לכם להרגיש אשמים על כל אי נוחות אף קטנה של בן זוגכם ולצמצם את תחושת האחריות על עצמכם. בן זוגכם אינו תינוק קטן בזרועותיה של אימא. חשוב לזכור זאת.

יתרה מזאת, אתם עלולים להיות פגיעים מדי, נעלבים בקלות, במיוחד מביקורת, או להיפך, נוטים לבקר את עצמכם ולמהר להתנצל. "אני מצטער, זאת אשמתי". "לא, אני אשם, בבקשה, בואי נעשה מה שאת רוצה". "לא, אני רוצה לעשות מה שאתה רוצה". אתם צריכים להיות מסוגלים לשמוע ביקורת כמו שהיא, ללא עיבוד מעמיק עד לנקודה בה אתם מחליטים שאתם גרועים. יתכן שזאת בכלל לא אשמתכם. אך אם זה אכן כך, הרשו לעצמכם לעשות טעויות. התנצלו בפני בן זוגכם ונסו להשתפר בפעם הבאה. הטעויות בלתי נמנעות בחיינו ואנו עושים אותן כל יום.

מה קורה אם אדם רגיש מאוד נמצא בזוגיות עם אדם שהוא לא "רגיש-מאוד"?

"יש לכם קשת רחבה של אפשרויות – אתם יכולים להשיג יותר, להתמודד עם יותר דברים, ליהנות מדברים רבים יותר מאשר זוגות אחרים. אתם מוגנים ממה שמדאיג אתכם, ומקבלים עזרה בדברים שאינכם אוהבים לעשות. למשל, כשבעלי ארט ואני נמצאים בנסיעה, הוא מעדיף לבדוק את מערכת השעות של הרכבות ולקנות כרטיסים. אני מעדיפה לחכות בשקט כשהוא עושה זאת."

כשאתם צוות, תבחינו בדקויות ובן זוגכם יפעל בהתאם למידע. אתם יכולים להרחיב את גבולות היכולת שלכם, כי אתם תמיד יודעים שבן זוגכם ישתלט על הבעיה ויגן עליכם כשיופיעו עוררות יתר ועייפות. מערכת היחסים שלכם מעניינת ומלהיבה עבור שניכם. "בזמנו ארט ואני עברנו לדירה חדשה. מהיום הראשון דאגתי מאוד מכך שהחלונות היו מלוכלכים. ארט אף פעם לא שם לב לכך, אבל כשאמרתי זאת, הוא מיד דאג לטפל בכך. ברגע שהחלונות נוקו, הוא לא הפסיק לדבר כמה הוא נהנה הרבה יותר מהבית החדש שלנו", מספרת ד"ר ארון.

"התמודדות עם השוני ביניכם בונה את האופי שלכם, "מותחת" אתכם ומרחיבה את גבולות היכולת. אתם לומדים כיצד להכיר בשוני ללא שיפוטיות, כעס או אכזבה. אתם תשנו זה את זה, תלמדו איש את רעהו, תהפכו ליותר דומים וכך תוסיפו מימדים חדשים לעצמכם. למשל, אחרי שנים של יציאות לבילוי עם ארט, כשאני לבד אני בהחלט יוצאת מדי פעם לראות הצגה או בלט. אני מתגעגעת לזה יותר ממה שנדמה לי."

יחד עם זאת, עומדים בפני זוג כזה אתגרים לא מעטים. הבעיה המרכזית היא השוני ברמת העוררות האופטימאלית. כתוצאה מכך, יתכן שאחד יצטרך לעבוד שעות נוספות בזמן שהשני יישאר זמן רב בבית. וכשיגיע הזמן לצאת לבילוי, אחד מהם ייצא לבד, מה שעלול ליצור התנכרות בין בני הזוג. כאן נדרשות פשרות העלולות להוביל לעוררות יתר עבור אדם רגיש מאוד ושעמום עבור בן זוגו ה"לא-רגיש".

אם בני הזוג לא מבינים את הגבולות הטבעיים של להיות רגיש, שניהם יגרמו לעוררות יתר של הרגיש מאוד בצורה מתמדת. במקרה כזה הם יצטרכו להתמודד עם ההשלכות של עוררות יתר – עצבנות, התפרצויות, התקפי דיכאון, זיהומים תדירים ופציעות, טעויות בשל פיזור-דעת, חוסר שינה ודאגנות אובססיבית.

כאן נדרשת השלמה לגבי השוני ביניכם ותכנון מראש של חייכם. כך, למשל, אם אתם מתחילים עבודה חדשה, יתכן שתזדקקו לזמן רב יותר עם עצמכם ולשחרור מעבודות בית ויציאות פעילות. מצד שני, יתכן שבן זוגכם הלא "רגיש-מאוד" יזדקק לחדר או למקום משלו כדי לשמוע רדיו, לשמור על ערימות מבולגנות של עיתונים (שאתם לא סובלים), או "להתבלגן" באופן כללי על מנת לשמור על מצב העוררות האופטימאלית עבורו.

בנוסף לכך, המחקרים מראים שאנשים לא "רגישים-מאוד" רוצים יותר אינטימיות עם בן זוגם. אנשים רגישים, לעומת זאת, רוצים יותר זמן עם עצמם. כנראה שתצטרכו לוותר על הערב הרומנטי במסעדה העשירה במאכלים וברעש וגם על ריקודים בבאר עוד יותר רועש בהמשך הערב. יתכן שאדם לא "רגיש-מאוד" ירגיש מאוכזב מכך שהוא רוצה להתקשר לבן הזוג שלו בכל לבו והשני רק רוצה לחזור הביתה כדי לשבת ולבהות בקירות.

אתם יכולים להזכיר לבן זוגכם שהאינטימיות לובשת צורות שונות. עבורכם, האנשים הרגישים, חשוב מאוד לנוח אחרי תקופה עמוסה. אין לזה שום קשר לאהבה. זוהי פיזיולוגיה. אתם חייבים לאפשר לעצמכם מנוחה לפני הזמן לאינטימיות. אך אין זה הכרחי להיות לגמרי לבד. פעמים רבות, אתם נחים יותר דווקא בקרבת בן זוגכם, בתנאי שאתם יכולים להיות ביחד בשקט, כמו, למשל, לקרוא ביחד. אם תספרו לבן זוגכם שאתם שמחים לעשות זאת ושהמצב מאוד אינטימי עבורכם, יתכן שהוא גם ירגיש כך.

בנוסף, נסו לסגל לעצמכם את הרעיונות לאינטימיות של בן זוגכם כל פעם שהדבר אפשרי. אפילו אם מדובר בקונצרט רוק או מרוץ מכוניות, קחו אתכם פקקי אוזניים, אולי זה יעזור. אך כמובן, הניסיון שלכם להראות את אהבתכם לבן זוגכם לא אמור להפוך לעינוי.

"על מנת שתהיה לו מערכת יחסים מוצלחת", מסכמת ד"ר ארון, "לדעתי, אדם חייב להיות פסיכולוג חובב. הבנת הטמפרמנט של אדם רגיש מאוד יחד עם הלמידה של מיומנויות תקשורת עשויה למנוע בעיות וכאב נפשי רב בזוגיות." ההבנה של הרגישות הגבוהה וכיצד היא באה לידי ביטוי בחיי בן או בת הזוג שלכם תתרום לבניית בסיס למשפחה בריאה ויציבה יותר. מכיוון שהתכונה מועברת גנטית, הדבר ישרת גם את ילדיכם הרגישים.

מידע נוסף על אנשים רגישים מאוד ניתן למצוא בספר "אדם רגיש מאוד" שיצא לאור בעברית בהוצאת פוקוס.

מאת: ביאטה שבון

מנהלת הקהילה של אנשים רגישים מאוד – http://www.anashimregishim.com

חזרה לחלק I של המאמר

ולמרות הכל, הדברים לא תמיד זרמו כפי שהם עכשיו?

"בשלב מסוים בחיי, לפני למעלה מעשור, הגעתי למצב בו לא תמיד הייתי בטוחה האם אני רוצה או יכולה להיות קרובה למישהו. הייתי אומללה עם עצמי. חשבתי בכנות שמשהו באמת לא בסדר אתי, למרות שדווקא ארט מעולם לא חשב כך. העדפתי לראות את עצמי כחולה ואותו כמושלמות של בריאות נפשית. הוא אהב את האינטנסיביות שבי, את היצירתיות, האינטואיציה, הנטייה וההעדפה למחשבה ולשיחה עמוקה, את המודעות לדקויות ולרגשות אינטנסיביים. אני, לעומת זאת, ראיתי זאת כביטוי על פני השטח של פגם סמוי נוראי אליו הייתי מודעת כל חיי", מספרת ד"ר ארון בפתיחות.

"בנוסף לכך, הייתי מודעת בצורה חדה לשוני בינינו. חשבתי שארט לא ממש "מחובר". ראיתי בו אדם שטחי וחסר מודעות בצורה מתסכלת. לפעמים הייתי כמהה לבן זוג עמוק יותר, שיוכל להוביל אותי אל אלוהים. אך יחד עם זאת, רציתי מאוד, מעומק ליבי, לאהוב את בעלי. לכן, תמיד העדפתי לראות את עצמי כבעיתית."

"כתוצאה מכך, הגיע המשבר של אמצע החיים. הוא היה קשה למדי עבור ארט מאחר שהייתי מאוד מתוסכלת בשל חוסר הסיפוק שלי. אך לבסוף, הדברים הובילו לפתרונות של הקשיים שלנו, למחקרים ולספר חדש על הזוגיות ואנשים רגישים."

מהמחקרים של ד"ר ארון עולה, כי אנשים רגישים שונים בהתנהגותם במערכות יחסים. יחד עם זאת, לא ניתן לומר שיש להם יותר בעיות בזוגיות מאשר לאנשים אחרים. מה שמנבא את ההצלחה (המשך של היחסים והאושר שהם מביאים), זאת דווקא האישיות של האדם עצמו. אם לפחות אדם אחד בזוגיות הוא טוב לב, הגיוני, בעל תקווה וכד', קיים סיכוי טוב להתגבר על השוני בין בני הזוג, שממנו נובעים קונפליקטים רבים.

לכן, הבנת ההבדל בטמפרמנטים וכיצד הם עובדים היטב ביחד יכולה לעזור מאוד, בתנאי שהאנשים מוכנים לעבוד על עצמם. דבר נוסף הוא הבנת השוני ברמת העוררות האופטימאלית. זהו אחד הדברים החשובים לזוגיות בריאה ויציבה, בה לפחות אחד מבני הזוג הוא אדם רגיש מאוד.

מהי עוררות יתר ומהי תת-עוררות?

"במצב של עוררות יתר, אנחנו לא שקטים. במצב של תת-עוררות, אנחנו משתעממים. גירוי הוא כמו מזון. כשאנו בתת תזונה, אנו מרגישים מאוד לא נעים. כשאנו אוכלים יותר מדי, אנחנו גם מאוד לא נינוחים. כמו הילדים, שהופכים עצבניים מאוד במקרה של גירוי יתר או שעמום. המצב של עוררות יתר מוכר לאנשים רגישים טוב יותר. כשמתרחשים יותר מדי דברים מסביבנו או כשהדברים קורים בפתאומיות או בהמשכיות רבה, מערכת העצבים נמצאת בגירוי יתר ומגיעה למצב של "התנתקות" או "סגירה", כי היא לא יכולה לשאת יותר את המצב.

כתוצאה מכך, נוצר מצב של שחיקה פסיכולוגית וחוסר יכולת לשים לב לדברים אחרים המתרחשים מסביב. כשאדם כזה מרגיש ירידה בתפקודו לטפל בדברים, הוא מתחיל להיות מודאג, לא שקט או חרד. זה מצב מאוד לא נעים בו מתחילים לחשוש לגבי התוצאות ולפחד מהתופעות הפיזיות השליליות שנובעות מהיות מותש וסחוט. אני מציעה לחשוב על עוררות יתר כעל בעיה שחייבים להימנע ממנה. אם אין באפשרותנו לעשות זאת, חשוב ללמוד כיצד להתמודד עם הבעיה ובמקרה הגרוע – כיצד להשתקם ממנה. בסופו של דבר, הן אנשים והן בעלי חיים מתפקדים בצורה המיטבית כשהם נמצאים במצב עוררות אופטימאלית."

האם אנשים רגישים מאוד יימשכו בהכרח לאנשים הדומים להם כדי שירגישו מובנים?

"אכן מצאנו שקיים סיפוק מעט גדול יותר במערכות יחסים בהן שני בני הזוג רגישים מאוד. זה נכון במיוחד לגבי הגברים. זוגות כאלה דיווחו שהם מרגישים קרבה גדולה יותר לבן זוגם. למרות זאת, מניסיוני, הדבר שקורה בדרך כלל הוא, שאנשים רגישים מאוד נמשכים לאלה שלא "רגישים-מאוד" ולהיפך. בהתחלה, לעתים קרובות, אנחנו מוצאים במי ששונה מאתנו משהו מרתק מאוד. אך לטווח ארוך זה עלול להוות עבורנו מטרד. מצד שני, כששני אנשים רגישים מאוד נמצאים יחד, יש להם לא פחות בעיות, אבל הן שונות."

אם שניכם אנשים רגישים, יש ביניכם הבנה רבה מאוד והדבר מהווה יתרון משמעותי. אתם מרגישים מאוד בנוח זה עם זה, מכיוון שלשניכם יש תגובת עוררות זהה לגירוי, פחות או יותר. למרות שאין שני אנשים עם רמת עוררות אופטימית לחלוטין, לא יקרה מצב בו אתם מורידים את עוצמת הקול של הטלוויזיה ובן זוגכם מעלה אותה. אתם מסכימים במידה רבה על הערכים ותפיסת החיים. אחד יאמר: "ראית את זה?" והשני ישיב: "כן, כמובן", ולא "מה, אתה מטורף?!" וגם אין יותר אמירות כמו: "אתה פשוט רגיש מדי".

קרוב לוודאי שאתם מסכימים גם לגבי החשיבות של צדק חברתי, איכות הסביבה, עבודה על החיים הפנימיים וההרהורים לגבי משמעות החיים. אין מאבקים ותחושת בדידות לגבי תחומי ההתעניינות שלכם. שניכם מוכנים לעבוד קשה על הקשר שלכם. יתרונות אלה עשויים להביא לצמיחה בהערכתכם העצמית, לספק אפשרות להיכנס למעמקים של רגשותיכם, במיוחד לאלה שזקוקים לריפוי, ולהבינם בצורה יסודית. ללא קשר לשאלה האם לבן זוגכם קיימות בעיות דומות, קרוב לוודאי שהוא יהיה מסוגל להקשיב לכם בצורה עמוקה ומרפאה.

ובכל זאת, לדמיון בטמפרמנט של שני בני הזוג ישנם גם חסרונות. אתם עלולים לא להיחשף למספיק גירויים בחייכם. יש סיכוי שתצאו אל העולם ותחוו יותר מדי גירויים ואז פשוט תחזרו במהרה הביתה לתוך מקום מפלט נפשי, דבר שעלול להפוך את היחסים למשעממים במיוחד. בנוסף לכך, ההערכה העצמית שלכם בתור זוג עלולה להיות נמוכה מאוד כשאתם משווים את עצמכם לזוגות שהם לא "רגישים-מאוד" שעושים הרבה דברים מלהיבים: יוצאים לטיולים, מסיבות, מבקרים חברים רבים, נוסעים לחו"ל. כתוצאה מכך, אתם עלולים לחשוב שמשהו לא בסדר איתכם כזוג.

כמו כן, איש משניכם לא ירצה להתעמת עם אנשים אחרים. שניכם לא תרגישו בנוח להתווכח עם המוכר בחנות על כך שקניתם ממנו מוצר פגום. ומי יעמוד על שלו ללא רגשות אשם, כדי לקבל את כספכם בחזרה בגלל הטעות בחשבון הטלפון? שניכם תרצו להימנע מקונפליקטים, דבר שיגרום לכם לטאטא את הדברים מתחת לשטיח ולהגיד שהכל בסדר. שניכם תירתעו מטיפול בדברים בלתי נמנעים כמו קניות בקניונים או פניה לאדם זר כדי לקבל הכוונה למקום ייעדכם. שניכם לא אוהבים לעבוד שעות מרובות ולהיות בבית מלא ילדים רועשים ומשתוללים.

מה יכול לעזור לכם? אם קיימות משימות ששניכם לא אוהבים, השתמשו באינטואיציה וביצירתיות שלכם כדי לעקוף אותן. פשטו את חייכם. בנוסף לכך, השתמשו בתכונות ששונות בכם מבן הזוג שלכם. חלקו את המשימות בהתאם להעדפות שלכם. וכמובן, זכרו, שלפעמים דווקא המשימות שאתם לא אוהבים הן אלה שחשובות להתפתחותכם העצמית.

המשך לחלק III של המאמר

לאתר של הקהילה של אנשים רגישים מאוד

פורסם בגליון דצמבר 2011, "חיים אחרים" (מקבוצת מוטו תקשורת)

מאת: ביאטה שבון - מנהלת הקהילה של אנשים רגישים מאוד בישראל.

- היא לוקחת הכל יותר מדי ללב

- הוא רגיש מדי ולא גברי

- אי אפשר לצאת איתה לפאב, המהומה והרעש מפריעים לה

- הוא נמנע מעימותים ומעדיף לטאטא את הדברים מתחת לשטיח

- היא רגשנית ומפונקת

- הוא מתקרב יותר מדי

- היא פגיעה מדי ונעלבת בקלות

- הוא רואה את כל חסרונותיה בפרטי פרטים

- היא קולטת כל שינוי ברגשותיו והדבר גורם למתח ביניהם

לחלקכם הדברים מוכרים מעצמכם, ולחלקכם – מבני הזוג שלכם. בעיני החברה המערבית, בה השליטה ברגשות והקשיחות הן האידיאל, "רגישות יתר" נחשבת לחולשה ולפגם שחייבים לרפא אותם. רגישות זו מפריעה לכם ולבני המשפחה שלכם. אך האם אי פעם עלה בדעתכם שיתכן שזוהי תכונה ייחודית אשר טמונים בה גם אוצרות?

אנשים רגישים, שבדרך כלל מכונים בביקורתיות ובזלזול כ"פגיעים מדי" או כ"רגישים מדי", נוטים להיכנס למעמקי הדברים ולחוות אותם בצורה עמוקה יותר. להרהר יותר על כל דבר ועל משמעותו. לשים לב לניואנסים: לגוון הרגשי של קולו של האדם שנמצא מולם, הבעות פניו ותנועותיו. הם טובים במיוחד בקליטת הרגשות של האדם, אפילו אלה שאדם זה אינו מודע להם, והרמזים הנמצאים באוויר ושלא נאמרים.

אלה הם אותם 15% עד 20% מהאנשים, שנולדו עם מערכת עצבים הרגישה יותר לפרטים בסביבתה, והחדשות הטובות הן, שהם פשוט "רגישים מאוד". את המושג – "אדם רגיש מאוד" (The Highly Sensitive Person) טבעה לראשונה ד"ר איליין ארון (Ph.D.), פסיכולוגית קלינית וחוקרת מארצות הברית, אשר קיבלה את הדוקטורט שלה מ-Pacifica Graduate Institute והתמחתה במכון יונג בסן פרנסיסקו. ד"ר ארון, אישה רגישה מאוד בעצמה, חקרה את התכונה של רגישות גבוהה (High Sensitivity) במשך למעלה עשרים שנה במסגרת מחקרים מדעיים, עבודתה הקלינית עם מטופלים ובחייה האישיים.

ד"ר ארון טוענת, כי רגישות גבוהה היא חלק מהטמפרמנט המולד אשר מועבר גנטית. בספרה, "אדם רגיש מאוד" (אשר נהיה לרב מכר במשך שנים רבות בארצות הברית) היא מגדירה רגישות גבוהה כמודעות לדקויות, נטייה לגירוי יתר והצפה תוך זמן קצר, וכן לתגובות רגשיות חזקות. מוחם של אנשים כאלה מבצע עיבוד מידע ברמה הרבה יותר מעמיקה מאשר מוחם של אנשים אחרים. ואכן לאחרונה, המחקרים הראו, כי מוחם של אנשים רגישים מאורגן ומתפקד בצורה שונה.

אנשים רגישים הם יצירתיים ואמנותיים מאוד, בעלי אינטואיציה מפותחת, בעלי יכולת אמפטיה ואכפתיות גבוהה, עם מודעות גדולה לזולת. הם נוטים יותר לחפש דרך רוחנית והתנהלות מוסרית, כמו למשל, לתמוך באדם חולה זר לחלוטין שפגשו בחוץ. יש להם חיים פנימיים עשירים ורבי מימדים בשל יכולתם לחוות דברים בצורה עמוקה מאוד. לרגישות גבוהה השפעה רבה על כל תחומי החיים, ובפרט על הזוגיות. ד"ר ארון אומרת, כי לאנשים רגישים מאוד קשה יותר להתאהב והתהליך אורך אצלם הרבה יותר זמן. יחד עם זאת, כשהם מתאהבים, הם חווים רגשות עמוקים ויוצרים מערכות יחסים ממושכות יותר.

זה קורה משום שמצד אחד הם חווים הכל בצורה מאוד אינטנסיבית וכתוצאה מכך נמשכים אל המעמקים והמורכבויות של הרגשות שצפים. מצד שני, הם גם יודעים שההשלכות של אהבה הן בלתי צפויות. התאהבות הוא רגש אינטנסיבי מאוד עבור כל אדם, אך עבור אדם רגיש על אחת כמה וכמה. זה קורה משום שהמשמעות של התאהבות מתפשטת הלאה לכל היבט של חייו. הוא מלא אושר, בטחון עצמי ואהבה כלפי האדם השני. כל דבר שהוא עושה בחייו צבוע ברגשות אלה.

מתוך ההתנסות האישית שלה, הכרות עם מטופליה ומחקריה, ד"ר ארון כתבה ספר נוסף – The Highly Sensitive Person in Love . בעקבות ביקורה של ד"ר ארון בארץ בחודש יולי, ערכתי ראיון עמה בנושא זה.

ד"ר ארון, כיצד הרגישות שלך השפיעה על חייך האישיים?

"זה התחיל עוד כשהייתי בתיכון, בסביבות גיל 12 דומני", מספרת ד"ר ארון. "את מכירה את המשחק שבני הנוער שיחקו פעם, "אמת או חובה" (Spin the Bottle)? עמוק בתוכי ידעתי שאינני יכולה להשתתף בו, למרות שהדבר לא היה באופן מודע."

"כשהייתי בת 13, פגשתי בחור צעיר שהיה מבוגר ממני בארבע שנים. יצאנו במשך כל שנות התיכון והשנה הראשונה של הקולג'. ואז פשוט התחתנתי איתו", אומרת ד"ר ארון תוך כדי צחוק. "וזאת הייתה טעות נוראית. אבל כך הגנתי על עצמי וחסכתי מעצמי פגישות ויציאות עם בחורים שונים והתנסויות שכל הילדים בגיל הזה עברו ואני לא הרגשתי בנוח עם זה".

הזוגיות בטרם עת לא הייתה מוצלחת עבור ד"ר ארון. היא הרגישה, כי בעלה שונה מאוד ממנה. הוא היה אדם לא "רגיש-מאוד" (non Highly Sensitive). היו לו דעות קדומות גזעניות והוא לא היה מעוניין להיות מעורב בבעיות של אנשים אחרים." אצלי, כמו אצל רוב האנשים הרגישים היו ערכים מאוד חזקים לגבי הצדק החברתי. היה לי קשה מאוד לחיות במחיצתו של אדם כזה, בעל חוסר אכפתיות ומשולל בצורך במשמעות: משמעות המעשים, התופעות והחיים בכלל. הוא היה מאושר מאוד לעבוד בסופרמרקט, לשחק גולף ולצפות בבייסבול. "

"ואז פגשת את ארט, בעלך הנוכחי?"

"כן. הוא בהחלט אהב מאוד את הרגישות שלי בשונה מבעלי הראשון. וזה היה אחד הדברים החזקים שמשכו אותי אל ארט. בעלי הוא גם לא "רגיש-מאוד", אבל הוא קרוב לזה בדרכים מסוימות ואנחנו מסתדרים היטב. למרות שאנו שונים בדברים רבים, יש בינינו גם דמיון. הוא לא סובל הצטופפות המונית, שונא סרטים עם אלימות, אוהב אומנות. הוא מצפוני מאוד, קשוב מאוד לחיים הפנימיים שלו ושל האחרים. הוא אוהב אהבה, אינטימיות וקרבה."

המשך לחלק II של המאמר

המשך לחלק III של המאמר

לאתר של הקהילה של אנשים רגישים מאוד

מתוך: http://sc.tapuz.co.il/shirshurCommuna-18288-18148045.htm

נשאל על ידי נזיר:

"מהי הדרך?"

"איזה יופי של הר זה"

השיב המאסטר

"אני לא שואל אותך על ההר"

אמר הנזיר

"אלא על הדרך"

המאסטר השיב:

"כל עוד אתה לא יכול לעבור

מעבר להר, בני,

לא תוכל להגיע אל הדרך"

—————————

המאסטר טוזאן

שקל פישתן במחסן

נזיר בא אליו

ושאל:

"מה זה בודהה?"

טוזאן אמר:

הפישתן הזה שוקל

חמש ק"ג.

—————————

נזיר שאל את נאנסן:

"האם יש שעור שאף מאסטר לא לימד?"

נאנסן אמר:

"כן, יש"

"מהו?"

שאל הנזיר.

נאנסן השיב:

"אין מחשבה, אין בודהה אין כלום.

מתוך: http://www.oshovilina.com/ZenStories/NoThoughtNoBudhaNoNothing.htm

מתוך: http://www.rudy.org.il/Zen02.cfm

בשושלת של טאנג

מסופר על בחור בשם הוטאי אשר נקרא

הסיני השמח או הבודהה הצוחק.

הוטאי לא חפץ לקרא לעצמו זן מאסטר

או לאסוף סביבו תלמידים.

במקום זאת,

הוא הסתובב ברחובות

נושא שק מלא

סוכריות, פירות וסופגניות

שאותם הוא חילק לילדים

שנאספו ושיחקו סביבו.

בכל פעם שפגש

תלמיד זן הדוק

הוא היה פושט את ידו ואומר:

"תן לי מטבע אחד"

ובכל פעם שמישהו

ניסה לשכנע אותו לחזור למקדש

וללמד אחרים, שוב הוא היה אומר

"תן לי מטבע אחד"

יום אחד הצטרף אליו

זן מאסטר אחר וחקר:

"מה המשמעות של זן ?"

בתשובה חרישית,

הפיל הוטאי מיידית

את השק על הרצפה

"אם כך" שאל האחר

"מה המימוש של זן?"

בבת אחת,

שם הסיני השמח

את השק על כתפו

והמשיך ללכת לדרכו.

מתוך: http://www.oshovilina.com/ZenStories/LaughingBudha.htm

המאסטר הטאואיסט הגדול צ'ואנג טסו חלם פעם שהוא היה פרפר המרפרף מפרח לפרח.

בחלומו לא הייתה לו המודעות ליחודיות שלו כאדם. הוא היה רק פרפר.

לפתע התעורר ומצא את עצמו שוכב, שוב אדם.

אז חשב לעצמו, "האם אני אדם שחלם שהוא פרפר או שאני עכשיו פרפר שחולם שהוא אדם?"

מתוך: http://www.rudy.org.il/Zen22.cfm

יום אחד התחוללה רעידת אדמה שהרעידה את מקדש הזן וחלקים ממנו אפילו קרסו. נזירים רבים היו מבוהלים עד עמקי נשמתם. כאשר פסקה רעידם האדמה אמר המורה, "כעת הייתה לכם הזדמנות לראות כיצד מתנהג איש זן במצבי משבר. יתכן והבחנתם שלא נתפסתי לבהלה. הייתי מודע למה שמתרחש ומה עלי לעשות. הובלתי אתכם אל המטבח, שהוא החלק החזק ביותר במבנה המקדש. הייתה זו החלטה נבונה היות ואתם יכולים לראות שכולנו שרדנו ללא כל פגע. למרות השליטה העצמית שלי וקור רוחי, הרגשתי מעט מתח אשר יכול להיות שהסקתם כך מהעובדה ששתיתי כוס גדולה של מים, דבר שאינני עושה בתנאים רגילים." אחד הנזירים חייך אך לא אמר דבר. "מה מצחיק אותך כל כך?" שאל המורה. "אלו לא היו מים", ענה הנזיר, "שתית כוס גדולה מלאה רוטב סויה".

מתוך: http://sc.tapuz.co.il/shirshurCommuna-18288-18148045.htm

לפני שלושים שנה, לפני שלמדתי זן, ראיתי הר כהר ומים כמים.

מאוחר יותר, כאשר עקבתי אחר ההדרכה של המורה, נכנסתי לשער הזן וראיתי שההר אינו הר ומים אינם מים.

כעת, כאשר אני בעולם של הנאה, שלווה ושקט, שבו הכל כמות שהוא, אני רואה שהר הוא רק הר ומים הם רק מים.

מתוך: http://www.rudy.org.il/Zen66.cfm