מהתרגול הפיזי אל התרגול הנפשי
* אי אלימות כלפי הגוף = אי אלימות כלפי העולם החיצוני
* אתמול ביקשתי מהתלמידים שלי לשלב אצבעות ידיים בצורה שהם רגילים בדרך כלל. ואז שאלתי אותם איך הם מרגישים עם השילוב הזה. התשובה היתה “נוח” ו”נעים”.אחר כך ביקשתי לשנות שילוב ולעשות את זה בדרך הלא רגילה. ושוב שאלתי איך הם מרגישים. הפעם, התחושה היתה מוזרה. בשניות הראשונות היה אפילו קשה להבין איך לשנות את השילוב. זה מה שקורה כשאנו מתרגלים לעשות הכל באופן אוטומטי. אנחנו מתחילים להתעלם מהצד שקיים בתוכנו מכיוון שהוא פחות מוכר לנו. ואז אנחנו פחות שלמים בתור אישיות.זה קורה לנו גם בסיטואציות שונות בחיי היום יום כמו גם בסיטואציות חברתיות. כמה פעמים קרה לנו שהתעלמנו מאדם רק בגלל שהוא היה נראה שונה ממה שאנחנו רגילים לראות?
אני מאמינה שאם נלמד בתוך הגוף שלנו את התחושה – להיות עם משהו שפחות מוכר לנו, נוכל להשתמש בידע זה גם מחוץ לשיעור יוגה.
מודעות פרסומת
