אני וסביבתי רואים רגישות גבוהה כרגישות- יתר ועל כן כתכונה שלילית. לפיהם, מי שהנו בעל רגישות גבוהה הוא פגיע יותר, ולכן חלש יותר וגם לעיתים נטל על הסובבים אותו. אם לדוגמה אדם רגיש מאוד הולך למסיבה צפופה ורועשת, הרי שהוא סובל יותר מהאדם הממוצע, וזה הופך אותו לפגיע יותר. האם אפשר להפריד רגישות גבוהה מפגיעות-יתר?
ההבדל בין רגישות גבוהה לפגיעות, כפי שאני רואה זאת, הוא בחוסן הנפשי. אדם יכול להיות רגיש מאוד וללא חוסן. ואז הוא מאוד פגיע ומוגבל באפשרויות שהחיים מציעים. אבל אם הוא לומד להכיל את עצמו, הוא נהיה חסון יותר.ואז אם הוא נתקל בסיטואציה קשה, הוא לא יהיה הקורבן שלה, אלא יידע איך להחזיר את עצמו לאיזון בתוך הסיטואציה או מיד אחריה. עם למידה והתנסות אנו גם נהיהים יותר עמידים בפני מצבים מציפים.
מודעות פרסומת
רגישות היא משהוא אחר ממה שרוב האנשים חושבים
רגישות – היכולת לקלוט מסרים
פגיעות זה מה שאתה כבר מכיר
הרבה מיחסים למילה "רגישות" את המשמעות של פגיעות.
אנשים רגישים יותר, קולטים גם יותר מסרים לא מילוליים, לכן אפשרי גם שיעלבו או יפגעו מדברים שאדם אחר לא יראה בכלל, אני מניח שמכאן בא הבלבול בניהם