אנשים רגישים

מסופר על אדם שדמות הצל שלו כל כך הפריעה לו והוא היה כל כך לא מרוצה מעקבות הרגלים שלו, עד שהוא החליט להיפטר סופית משניהם.

השיטה שהכי נראתה לו, היתה להימלט ההם. אז הוא התעורר בוקר אחד והתחיל לרוץ. לתדהמתו, בכל פעם שהוא הניח את את כף רגלו על הקרקע, הוא שוב ראה עקבות. והצל שלו רדף אחריו מבלי שום קושי, ולמרות החוכמות.

הוא  ייחס את הכישלון שלו לעובדה שהוא לא רץ מהר מספיק. אז הוא רץ מהר יותר ואז מהר יותר מבלי להפסיק לרוץ עד שיום אחד נפל ומת.

הוא נכשל להבין שאם הוא היה הולך אל עבר הצל, הצל היה נעלם. ואם הוא היה יושב ולא זז, לא היו לו שום עקבות.

מתוך: סיפורים של צ'ונג צו,  אושו: "כשהנעל מתאימה", פרק 3

תרגום: וילינה (http://www.oshovilina.com/ZenStories/ZenStories2/Running.htm)