Feeds:
רשומות
תגובות

Archive for the ‘אנשים רגישים מאוד’ Category

אנשים רגישים מאוד בזוגיות III

חזרה לחלק I של המאמר

חזרה לחלק II

בעיה נוספת שעלולה להתעורר היא שהרגישות שלכם בפרטי פרטים לצרכיו של בן זוגכם עלולה להתיש את שניכם, לגרום לכם להרגיש אשמים על כל אי נוחות אף קטנה של בן זוגכם ולצמצם את תחושת האחריות על עצמכם. בן זוגכם אינו תינוק קטן בזרועותיה של אימא. חשוב לזכור זאת.

יתרה מזאת, אתם עלולים להיות פגיעים מדי, נעלבים בקלות, במיוחד מביקורת, או להיפך, נוטים לבקר את עצמכם ולמהר להתנצל. "אני מצטער, זאת אשמתי". "לא, אני אשם, בבקשה, בואי נעשה מה שאת רוצה". "לא, אני רוצה לעשות מה שאתה רוצה". אתם צריכים להיות מסוגלים לשמוע ביקורת כמו שהיא, ללא עיבוד מעמיק עד לנקודה בה אתם מחליטים שאתם גרועים. יתכן שזאת בכלל לא אשמתכם. אך אם זה אכן כך, הרשו לעצמכם לעשות טעויות. התנצלו בפני בן זוגכם ונסו להשתפר בפעם הבאה. הטעויות בלתי נמנעות בחיינו ואנו עושים אותן כל יום.

 

מה קורה אם אדם רגיש מאוד נמצא בזוגיות עם אדם שהוא לא "רגיש-מאוד"?

"יש לכם קשת רחבה של אפשרויות – אתם יכולים להשיג יותר, להתמודד עם יותר דברים, ליהנות מדברים רבים יותר מאשר זוגות אחרים. אתם מוגנים ממה שמדאיג אתכם, ומקבלים עזרה בדברים שאינכם אוהבים לעשות. למשל, כשבעלי ארט ואני נמצאים בנסיעה, הוא מעדיף לבדוק את מערכת השעות של הרכבות ולקנות כרטיסים. אני מעדיפה לחכות בשקט כשהוא עושה זאת."

כשאתם צוות, תבחינו בדקויות ובן זוגכם יפעל בהתאם למידע. אתם יכולים להרחיב את גבולות היכולת שלכם, כי אתם תמיד יודעים שבן זוגכם ישתלט על הבעיה ויגן עליכם כשיופיעו עוררות יתר ועייפות. מערכת היחסים שלכם מעניינת ומלהיבה עבור שניכם. "בזמנו ארט ואני עברנו לדירה חדשה. מהיום הראשון דאגתי מאוד מכך שהחלונות היו מלוכלכים. ארט אף פעם לא שם לב לכך, אבל כשאמרתי זאת, הוא מיד דאג לטפל בכך. ברגע שהחלונות נוקו, הוא לא הפסיק לדבר כמה הוא נהנה הרבה יותר מהבית החדש שלנו", מספרת ד"ר ארון.

"התמודדות עם השוני ביניכם בונה את האופי שלכם, "מותחת" אתכם ומרחיבה את גבולות היכולת. אתם לומדים כיצד להכיר בשוני ללא שיפוטיות, כעס או אכזבה. אתם תשנו זה את זה, תלמדו איש את רעהו, תהפכו ליותר דומים וכך תוסיפו מימדים חדשים לעצמכם. למשל, אחרי שנים של יציאות לבילוי עם ארט, כשאני לבד אני בהחלט יוצאת מדי פעם לראות הצגה או בלט. אני מתגעגעת לזה יותר ממה שנדמה לי."

יחד עם זאת, עומדים בפני זוג כזה אתגרים לא מעטים. הבעיה המרכזית היא השוני ברמת העוררות האופטימאלית. כתוצאה מכך, יתכן שאחד יצטרך לעבוד שעות נוספות בזמן שהשני יישאר זמן רב בבית. וכשיגיע הזמן לצאת לבילוי, אחד מהם ייצא לבד, מה שעלול ליצור התנכרות בין בני הזוג. כאן נדרשות פשרות העלולות להוביל לעוררות יתר עבור אדם רגיש מאוד ושעמום עבור בן זוגו ה"לא-רגיש".

אם בני הזוג לא מבינים את הגבולות הטבעיים של להיות רגיש, שניהם יגרמו לעוררות יתר של הרגיש מאוד בצורה מתמדת. במקרה כזה הם יצטרכו להתמודד עם ההשלכות של עוררות יתר – עצבנות, התפרצויות, התקפי דיכאון, זיהומים תדירים ופציעות, טעויות בשל פיזור-דעת, חוסר שינה ודאגנות אובססיבית.

כאן נדרשת השלמה לגבי השוני ביניכם ותכנון מראש של חייכם. כך, למשל, אם אתם מתחילים עבודה חדשה, יתכן שתזדקקו לזמן רב יותר עם עצמכם ולשחרור מעבודות בית ויציאות פעילות. מצד שני, יתכן שבן זוגכם הלא "רגיש-מאוד" יזדקק לחדר או למקום משלו כדי לשמוע רדיו, לשמור על ערימות מבולגנות של עיתונים (שאתם לא סובלים), או "להתבלגן" באופן כללי על מנת לשמור על מצב העוררות האופטימאלית עבורו.

בנוסף לכך, המחקרים מראים שאנשים לא "רגישים-מאוד" רוצים יותר אינטימיות עם בן זוגם. אנשים רגישים, לעומת זאת, רוצים יותר זמן עם עצמם. כנראה שתצטרכו לוותר על הערב הרומנטי במסעדה העשירה במאכלים וברעש וגם על ריקודים בבאר עוד יותר רועש בהמשך הערב. יתכן שאדם לא "רגיש-מאוד" ירגיש מאוכזב מכך שהוא רוצה להתקשר לבן הזוג שלו בכל לבו והשני רק רוצה לחזור הביתה כדי לשבת ולבהות בקירות.

אתם יכולים להזכיר לבן זוגכם שהאינטימיות לובשת צורות שונות. עבורכם, האנשים הרגישים, חשוב מאוד לנוח אחרי תקופה עמוסה. אין לזה שום קשר לאהבה. זוהי פיזיולוגיה. אתם חייבים לאפשר לעצמכם מנוחה לפני הזמן לאינטימיות. אך אין זה הכרחי להיות לגמרי לבד. פעמים רבות, אתם נחים יותר דווקא בקרבת בן זוגכם, בתנאי שאתם יכולים להיות ביחד בשקט, כמו, למשל, לקרוא ביחד. אם תספרו לבן זוגכם שאתם שמחים לעשות זאת ושהמצב מאוד אינטימי עבורכם, יתכן שהוא גם ירגיש כך.

בנוסף, נסו לסגל לעצמכם את הרעיונות לאינטימיות של בן זוגכם כל פעם שהדבר אפשרי. אפילו אם מדובר בקונצרט רוק או מרוץ מכוניות, קחו אתכם פקקי אוזניים, אולי זה יעזור. אך כמובן, הניסיון שלכם להראות את אהבתכם לבן זוגכם לא אמור להפוך לעינוי.

"על מנת שתהיה לו מערכת יחסים מוצלחת", מסכמת ד"ר ארון, "לדעתי, אדם חייב להיות פסיכולוג חובב. הבנת הטמפרמנט של אדם רגיש מאוד יחד עם הלמידה של מיומנויות תקשורת עשויה למנוע בעיות וכאב נפשי רב בזוגיות." ההבנה של הרגישות הגבוהה וכיצד היא באה לידי ביטוי בחיי בן או בת הזוג שלכם תתרום לבניית בסיס למשפחה בריאה ויציבה יותר. מכיוון שהתכונה מועברת גנטית, הדבר ישרת גם את ילדיכם הרגישים.

 

מידע נוסף על אנשים רגישים מאוד ניתן למצוא בספר "אדם רגיש מאוד" שיצא לאור בעברית בהוצאת פוקוס.

 

מאת: ביאטה שבון יהבמלווה תהליכי ריפוי דרך יוגה תרפיה ותנועה איטית,
תומכת ומלווה אנשים רגישים מאוד  http://tnuaitit.com
.

אתר הקהילה של אנשים רגישים מאוד – http://www.anashimregishim.com

מודעות פרסומת

Read Full Post »

אנשים רגישים מאוד בזוגיות II

חזרה לחלק I של המאמר

ולמרות הכל, הדברים לא תמיד זרמו כפי שהם עכשיו?

"בשלב מסוים בחיי, לפני למעלה מעשור, הגעתי למצב בו לא תמיד הייתי בטוחה האם אני רוצה או יכולה להיות קרובה למישהו. הייתי אומללה עם עצמי. חשבתי בכנות שמשהו באמת לא בסדר אתי, למרות שדווקא ארט מעולם לא חשב כך. העדפתי לראות את עצמי כחולה ואותו כמושלמות של בריאות נפשית. הוא אהב את האינטנסיביות שבי, את היצירתיות, האינטואיציה, הנטייה וההעדפה למחשבה ולשיחה עמוקה, את המודעות לדקויות ולרגשות אינטנסיביים. אני, לעומת זאת, ראיתי זאת כביטוי על פני השטח של פגם סמוי נוראי אליו הייתי מודעת כל חיי", מספרת ד"ר ארון בפתיחות.

"בנוסף לכך, הייתי מודעת בצורה חדה לשוני בינינו. חשבתי שארט לא ממש "מחובר". ראיתי בו אדם שטחי וחסר מודעות בצורה מתסכלת. לפעמים הייתי כמהה לבן זוג עמוק יותר, שיוכל להוביל אותי אל אלוהים. אך יחד עם זאת, רציתי מאוד, מעומק ליבי, לאהוב את בעלי. לכן, תמיד העדפתי לראות את עצמי כבעיתית."

"כתוצאה מכך, הגיע המשבר של אמצע החיים. הוא היה קשה למדי עבור ארט מאחר שהייתי מאוד מתוסכלת בשל חוסר הסיפוק שלי. אך לבסוף, הדברים הובילו לפתרונות של הקשיים שלנו, למחקרים ולספר חדש על הזוגיות ואנשים רגישים."

מהמחקרים של ד"ר ארון עולה, כי אנשים רגישים שונים בהתנהגותם במערכות יחסים. יחד עם זאת, לא ניתן לומר שיש להם יותר בעיות בזוגיות מאשר לאנשים אחרים. מה שמנבא את ההצלחה (המשך של היחסים והאושר שהם מביאים), זאת דווקא האישיות של האדם עצמו. אם לפחות אדם אחד בזוגיות הוא טוב לב, הגיוני, בעל תקווה וכד', קיים סיכוי טוב להתגבר על השוני בין בני הזוג, שממנו נובעים קונפליקטים רבים.

לכן, הבנת ההבדל בטמפרמנטים וכיצד הם עובדים היטב ביחד יכולה לעזור מאוד, בתנאי שהאנשים מוכנים לעבוד על עצמם. דבר נוסף הוא הבנת השוני ברמת העוררות האופטימאלית. זהו אחד הדברים החשובים לזוגיות בריאה ויציבה, בה לפחות אחד מבני הזוג הוא אדם רגיש מאוד.

 

מהי עוררות יתר ומהי תת-עוררות?

"במצב של עוררות יתר, אנחנו לא שקטים. במצב של תת-עוררות, אנחנו משתעממים. גירוי הוא כמו מזון. כשאנו בתת תזונה, אנו מרגישים מאוד לא נעים. כשאנו אוכלים יותר מדי, אנחנו גם מאוד לא נינוחים. כמו הילדים, שהופכים עצבניים מאוד במקרה של גירוי יתר או שעמום. המצב של עוררות יתר מוכר לאנשים רגישים טוב יותר. כשמתרחשים יותר מדי דברים מסביבנו או כשהדברים קורים בפתאומיות או בהמשכיות רבה, מערכת העצבים נמצאת בגירוי יתר ומגיעה למצב של "התנתקות" או "סגירה", כי היא לא יכולה לשאת יותר את המצב.

כתוצאה מכך, נוצר מצב של שחיקה פסיכולוגית וחוסר יכולת לשים לב לדברים אחרים המתרחשים מסביב. כשאדם כזה מרגיש ירידה בתפקודו לטפל בדברים, הוא מתחיל להיות מודאג, לא שקט או חרד. זה מצב מאוד לא נעים בו מתחילים לחשוש לגבי התוצאות ולפחד מהתופעות הפיזיות השליליות שנובעות מהיות מותש וסחוט. אני מציעה לחשוב על עוררות יתר כעל בעיה שחייבים להימנע ממנה. אם אין באפשרותנו לעשות זאת, חשוב ללמוד כיצד להתמודד עם הבעיה ובמקרה הגרוע – כיצד להשתקם ממנה. בסופו של דבר, הן אנשים והן בעלי חיים מתפקדים בצורה המיטבית כשהם נמצאים במצב עוררות אופטימאלית."

 

האם אנשים רגישים מאוד יימשכו בהכרח לאנשים הדומים להם כדי שירגישו מובנים?

"אכן מצאנו שקיים סיפוק מעט גדול יותר במערכות יחסים בהן שני בני הזוג רגישים מאוד. זה נכון במיוחד לגבי הגברים. זוגות כאלה דיווחו שהם מרגישים קרבה גדולה יותר לבן זוגם. למרות זאת, מניסיוני, הדבר שקורה בדרך כלל הוא, שאנשים רגישים מאוד נמשכים לאלה שלא "רגישים-מאוד" ולהיפך. בהתחלה, לעתים קרובות, אנחנו מוצאים במי ששונה מאתנו משהו מרתק מאוד. אך לטווח ארוך זה עלול להוות עבורנו מטרד. מצד שני, כששני אנשים רגישים מאוד נמצאים יחד, יש להם לא פחות בעיות, אבל הן שונות."

אם שניכם אנשים רגישים, יש ביניכם הבנה רבה מאוד והדבר מהווה יתרון משמעותי. אתם מרגישים מאוד בנוח זה עם זה, מכיוון שלשניכם יש תגובת עוררות זהה לגירוי, פחות או יותר. למרות שאין שני אנשים עם רמת עוררות אופטימית לחלוטין, לא יקרה מצב בו אתם מורידים את עוצמת הקול של הטלוויזיה ובן זוגכם מעלה אותה. אתם מסכימים במידה רבה על הערכים ותפיסת החיים. אחד יאמר: "ראית את זה?" והשני ישיב: "כן, כמובן", ולא "מה, אתה מטורף?!" וגם אין יותר אמירות כמו: "אתה פשוט רגיש מדי".

קרוב לוודאי שאתם מסכימים גם לגבי החשיבות של צדק חברתי, איכות הסביבה, עבודה על החיים הפנימיים וההרהורים לגבי משמעות החיים. אין מאבקים ותחושת בדידות לגבי תחומי ההתעניינות שלכם. שניכם מוכנים לעבוד קשה על הקשר שלכם. יתרונות אלה עשויים להביא לצמיחה בהערכתכם העצמית, לספק אפשרות להיכנס למעמקים של רגשותיכם, במיוחד לאלה שזקוקים לריפוי, ולהבינם בצורה יסודית. ללא קשר לשאלה האם לבן זוגכם קיימות בעיות דומות, קרוב לוודאי שהוא יהיה מסוגל להקשיב לכם בצורה עמוקה ומרפאה.

ובכל זאת, לדמיון בטמפרמנט של שני בני הזוג ישנם גם חסרונות. אתם עלולים לא להיחשף למספיק גירויים בחייכם. יש סיכוי שתצאו אל העולם ותחוו יותר מדי גירויים ואז פשוט תחזרו במהרה הביתה לתוך מקום מפלט נפשי, דבר שעלול להפוך את היחסים למשעממים במיוחד. בנוסף לכך, ההערכה העצמית שלכם בתור זוג עלולה להיות נמוכה מאוד כשאתם משווים את עצמכם לזוגות שהם לא "רגישים-מאוד" שעושים הרבה דברים מלהיבים: יוצאים לטיולים, מסיבות, מבקרים חברים רבים, נוסעים לחו"ל. כתוצאה מכך, אתם עלולים לחשוב שמשהו לא בסדר איתכם כזוג.

כמו כן, איש משניכם לא ירצה להתעמת עם אנשים אחרים. שניכם לא תרגישו בנוח להתווכח עם המוכר בחנות על כך שקניתם ממנו מוצר פגום. ומי יעמוד על שלו ללא רגשות אשם, כדי לקבל את כספכם בחזרה בגלל הטעות בחשבון הטלפון? שניכם תרצו להימנע מקונפליקטים, דבר שיגרום לכם לטאטא את הדברים מתחת לשטיח ולהגיד שהכל בסדר. שניכם תירתעו מטיפול בדברים בלתי נמנעים כמו קניות בקניונים או פניה לאדם זר כדי לקבל הכוונה למקום ייעדכם. שניכם לא אוהבים לעבוד שעות מרובות ולהיות בבית מלא ילדים רועשים ומשתוללים.

מה יכול לעזור לכם? אם קיימות משימות ששניכם לא אוהבים, השתמשו באינטואיציה וביצירתיות שלכם כדי לעקוף אותן. פשטו את חייכם. בנוסף לכך, השתמשו בתכונות ששונות בכם מבן הזוג שלכם. חלקו את המשימות בהתאם להעדפות שלכם. וכמובן, זכרו, שלפעמים דווקא המשימות שאתם לא אוהבים הן אלה שחשובות להתפתחותכם העצמית.

המשך לחלק III של המאמר

לאתר של הקהילה של אנשים רגישים מאוד

 

—————————————————————————————————————-
ביאטה שבון יהב | מלווה תהליכי ריפוי דרך יוגה תרפיה ותנועה איטית
מפגשים פרטניים וסדנאות לאנשים רגישים מאוד | http://tnuaitit.com
.

Read Full Post »

אנשים רגישים מאוד בזוגיות

פורסם בגליון דצמבר 2011, "חיים אחרים" (מקבוצת מוטו תקשורת)

מאת: ביאטה שבון יהב

– היא לוקחת הכל יותר מדי ללב

– הוא רגיש מדי ולא גברי

– אי אפשר לצאת איתה לפאב, המהומה והרעש מפריעים לה

– הוא נמנע מעימותים ומעדיף לטאטא את הדברים מתחת לשטיח

– היא רגשנית ומפונקת

– הוא מתקרב יותר מדי

– היא פגיעה מדי ונעלבת בקלות

– הוא רואה את כל חסרונותיה בפרטי פרטים

– היא קולטת כל שינוי ברגשותיו והדבר גורם למתח ביניהם

 

לחלקכם הדברים מוכרים מעצמכם, ולחלקכם – מבני הזוג שלכם. בעיני החברה המערבית, בה השליטה ברגשות והקשיחות הן האידיאל, "רגישות יתר" נחשבת לחולשה ולפגם שחייבים לרפא אותם. רגישות זו מפריעה לכם ולבני המשפחה שלכם. אך האם אי פעם עלה בדעתכם שיתכן שזוהי תכונה ייחודית אשר טמונים בה גם אוצרות?

 

אנשים רגישים, שבדרך כלל מכונים בביקורתיות ובזלזול כ"פגיעים מדי" או כ"רגישים מדי", נוטים להיכנס למעמקי הדברים ולחוות אותם בצורה עמוקה יותר. להרהר יותר על כל דבר ועל משמעותו. לשים לב לניואנסים: לגוון הרגשי של קולו של האדם שנמצא מולם, הבעות פניו ותנועותיו. הם טובים במיוחד בקליטת הרגשות של האדם, אפילו אלה שאדם זה אינו מודע להם, והרמזים הנמצאים באוויר ושלא נאמרים.

אלה הם אותם 15% עד 20% מהאנשים, שנולדו עם מערכת עצבים הרגישה יותר לפרטים בסביבתה, והחדשות הטובות הן, שהם פשוט "רגישים מאוד". את המושג – "אדם רגיש מאוד" (The Highly Sensitive Person) טבעה לראשונה ד"ר איליין ארון (Ph.D.), פסיכולוגית קלינית וחוקרת מארצות הברית, אשר קיבלה את הדוקטורט שלה מ-Pacifica Graduate Institute והתמחתה במכון יונג בסן פרנסיסקו. ד"ר ארון, אישה רגישה מאוד בעצמה, חקרה את התכונה של רגישות גבוהה (High Sensitivity) במשך למעלה עשרים שנה במסגרת מחקרים מדעיים, עבודתה הקלינית עם מטופלים ובחייה האישיים.

ד"ר ארון טוענת, כי רגישות גבוהה היא חלק מהטמפרמנט המולד אשר מועבר גנטית. בספרה, "אדם רגיש מאוד" (אשר נהיה לרב מכר במשך שנים רבות בארצות הברית) היא מגדירה רגישות גבוהה כמודעות לדקויות, נטייה לגירוי יתר והצפה תוך זמן קצר, וכן לתגובות רגשיות חזקות. מוחם של אנשים כאלה מבצע עיבוד מידע ברמה הרבה יותר מעמיקה מאשר מוחם של אנשים אחרים. ואכן לאחרונה, המחקרים הראו, כי מוחם של אנשים רגישים מאורגן ומתפקד בצורה שונה.

אנשים רגישים הם יצירתיים ואמנותיים מאוד, בעלי אינטואיציה מפותחת, בעלי יכולת אמפטיה ואכפתיות גבוהה, עם מודעות גדולה לזולת. הם נוטים יותר לחפש דרך רוחנית והתנהלות מוסרית, כמו למשל, לתמוך באדם חולה זר לחלוטין שפגשו בחוץ. יש להם חיים פנימיים עשירים ורבי מימדים בשל יכולתם לחוות דברים בצורה עמוקה מאוד. לרגישות גבוהה השפעה רבה על כל תחומי החיים, ובפרט על הזוגיות. ד"ר ארון אומרת, כי לאנשים רגישים מאוד קשה יותר להתאהב והתהליך אורך אצלם הרבה יותר זמן. יחד עם זאת, כשהם מתאהבים, הם חווים רגשות עמוקים ויוצרים מערכות יחסים ממושכות יותר.

זה קורה משום שמצד אחד הם חווים הכל בצורה מאוד אינטנסיבית וכתוצאה מכך נמשכים אל המעמקים והמורכבויות של הרגשות שצפים. מצד שני, הם גם יודעים שההשלכות של אהבה הן בלתי צפויות. התאהבות הוא רגש אינטנסיבי מאוד עבור כל אדם, אך עבור אדם רגיש על אחת כמה וכמה. זה קורה משום שהמשמעות של התאהבות מתפשטת הלאה לכל היבט של חייו. הוא מלא אושר, בטחון עצמי ואהבה כלפי האדם השני. כל דבר שהוא עושה בחייו צבוע ברגשות אלה.

מתוך ההתנסות האישית שלה, הכרות עם מטופליה ומחקריה, ד"ר ארון כתבה ספר נוסף – The Highly Sensitive Person in Love . בעקבות ביקורה של ד"ר ארון בארץ בחודש יולי, ערכתי ראיון עמה בנושא זה.

 

ד"ר ארון, כיצד הרגישות שלך השפיעה על חייך האישיים?

"זה התחיל עוד כשהייתי בתיכון, בסביבות גיל 12 דומני", מספרת ד"ר ארון. "את מכירה את המשחק שבני הנוער שיחקו פעם, "אמת או חובה" (Spin the Bottle)? עמוק בתוכי ידעתי שאינני יכולה להשתתף בו, למרות שהדבר לא היה באופן מודע."

"כשהייתי בת 13, פגשתי בחור צעיר שהיה מבוגר ממני בארבע שנים. יצאנו במשך כל שנות התיכון והשנה הראשונה של הקולג'. ואז פשוט התחתנתי איתו", אומרת ד"ר ארון תוך כדי צחוק. "וזאת הייתה טעות נוראית. אבל כך הגנתי על עצמי וחסכתי מעצמי פגישות ויציאות עם בחורים שונים והתנסויות שכל הילדים בגיל הזה עברו ואני לא הרגשתי בנוח עם זה".

הזוגיות בטרם עת לא הייתה מוצלחת עבור ד"ר ארון. היא הרגישה, כי בעלה שונה מאוד ממנה. הוא היה אדם לא "רגיש-מאוד" (non Highly Sensitive). היו לו דעות קדומות גזעניות והוא לא היה מעוניין להיות מעורב בבעיות של אנשים אחרים." אצלי, כמו אצל רוב האנשים הרגישים היו ערכים מאוד חזקים לגבי הצדק החברתי. היה לי קשה מאוד לחיות במחיצתו של אדם כזה, בעל חוסר אכפתיות ומשולל בצורך במשמעות: משמעות המעשים, התופעות והחיים בכלל. הוא היה מאושר מאוד לעבוד בסופרמרקט, לשחק גולף ולצפות בבייסבול. "

"ואז פגשת את ארט, בעלך הנוכחי?"

"כן. הוא בהחלט אהב מאוד את הרגישות שלי בשונה מבעלי הראשון. וזה היה אחד הדברים החזקים שמשכו אותי אל ארט. בעלי הוא גם לא "רגיש-מאוד", אבל הוא קרוב לזה בדרכים מסוימות ואנחנו מסתדרים היטב. למרות שאנו שונים בדברים רבים, יש בינינו גם דמיון. הוא לא סובל הצטופפות המונית, שונא סרטים עם אלימות, אוהב אומנות. הוא מצפוני מאוד, קשוב מאוד לחיים הפנימיים שלו ושל האחרים. הוא אוהב אהבה, אינטימיות וקרבה."

 

המשך לחלק II של המאמר

המשך לחלק III של המאמר

לאתר של הקהילה של אנשים רגישים מאוד

.

—————————————————————————————————————-
ביאטה שבון יהב | מלווה תהליכי ריפוי דרך יוגה תרפיה ותנועה איטית
מפגשים פרטניים וסדנאות לאנשים רגישים מאוד | http://tnuaitit.com

.

Read Full Post »

שאלות מתוך האירוח של ביאטה שבון יהב בפורום של תפוז –  "נשים שלא רוצות להביא ילדים "

ביאטה שבון יהב, מלווה תהליכי ריפוי דרך יוגה תרפיה ותנועה איטית, תומכת ומלווה אנשים רגישים מאוד, מורה מוסמכת ליוגה ויוגה תרפיה רגשית, בעלת תואר בפסיכולוגיה. מנחה סדנאות, הרצאות ומפגשים פרטניים לאנשים רגישים מאוד – http://tnuaitit.com. עורכת אתר הקהילה של אנשים רגישים מאוד http://anashimregishim.com.

  • שאלה: האם כשמדברים על רגישות יתר הכוונה גם לתחושה פיזית, כלומר רגישות יתר תחושתית במגע בגוף. ואם את מכירה את הנושא, איך ניתן לטפל בכך?

תשובה: מדובר ברגישות גבוהה שהיא חלק מהטמפרמנט המולד‬.

אפשר לבדוק האם האדם שייך לקטגוריה הזו בעזרת השאלון שנמצא

כאן >>>

קיימת תופעה שנקראת "הפרעה בוויסות חושי" והיא לא קשורה לרגישות גבוהה. בהפרעה בוויסות חושי קיימת בעיה בעיבוד הגירויים שנקלטו. אצל אנשים רגישים מאוד, להיפך, אין שום בעיה בעיבוד, להיפך, הוא הרבה יותר מעמיק וקפדני. אנחנו פשוט קולטים יותר. אם אנשים אחרים היו קולטים כל כך הרבה הם היו גם מתעייפים ומוצפים כל כך מהר.

וויסות חושי לא תקין רק במקרים של הפרעה בוויסו‬ת. אין לזה קשר לסוג של טמפרמנט שנקרא אנשים רגישים מאוד. יש הרבה אנשים רגישים שאין להם שום בעיה עם חושים. לא לכולם מפריע רעש, אורות או מגע לא נעים. וגם זה מאוד תלוי בתקופות בחיים ובהרגשה כללית. חשוב לדייק.

אבל, יכול להיות מצב בו אדם רגיש מאוד יסבול מהפרעה בוויסות חושי. כעקרון, רגישות גבוהה היא תכונה פסיכולוגית שמתבטאת ברמות שונות, לא רק חושים.

על ההבדל בין רגישות גבוהה להפרעה בוויסות חושי אפשר לקרוא

כאן >>>

.

  • שאלה: האם כל אדם שהוא רגיש מאוד מכל בחינה שהיא הוא רגיש מאוד לפי ההגדרה שאת מתייחסת אליה או שאת מתייחסת רק לסוג מסוים של רגישים מאוד? מתוך עיון בשאלון אפשר לחשוב על בני אדם שהם רגישים מאוד אבל אין להם את התכונות שהשאלון מתייחס אליהם וייתכן ויש להם תכונות הפוכות.

למשל, אדם מסוים הוא לא אינטואיטיבי בכלל הוא מאוד שכלתן, אמנות ומוסיקה לא מדברים אליו, הוא אוהב סרטים אלימים, הוא לא מוצף בגירויים ותחושות, הוא לא רגיש למגע ולגירויים, אין לו פחד קהל ויש לו ביטחון בפני קהל.

אבל הוא נעלב בקלות ופגיע, קשה לו לראות מישהו סובל, קשה לו לראות רוע והתלהמות. אמנם הוא אוהב סרטי אלימות אבל קשה לו לראות סרטים עצובים (דרמות) כאשר דמות בסרט סובלת ממשהו. קשה לו לשמוע שירים עצובים.

בדברים רבים האדם הזה לא מתאים להגדרה לפי השאלון ויש לו אפילו תכונות הפוכות אבל לפי היבטים אחרים יש לאדם הזה רגישות גבוהה שיכולה אף להגיע לכדי קשיי תפקוד והסתגלות.

האם האדם הזה בכל זאת מתאים להגדרה של "רגיש מאוד" לפי ההגדרה שלך או שאת עוסקת ברגישות מסוג מסוים ויש רגישויות שההגדרה הזאת לא חלה עליהם?

תשובה: השאלון הוא לא מדע מדוייק‬.

הוא נועד רק לעורר שאלות ומחשבות. אם רק כמה מהנקודות בשאלון נכונות לגבי אדם בצורה משמעותית, יש סיכוי שהוא שייך לקטגוריה. בסופו של דבר, מה שקובע זה לא השאלון, אלא איך האדם חש את עצמו. העניין המגדרי גם חשוב. גברים רגישים מאוד רבים מוצאים פחות דברים שמדברים אליהם בשאלון זה. זה יכול להיות מאוד בגלל התרבות שלנו שמעודדת את הגברים "לא להרגיש" – "גבר לא בוכה". ואז אולי לגבר כזה יש פחות מודעות למה שקורה לו. אבל ישנן גם נשים כאלה. מנסיוני, אנשים בעלי טמפרמנט של אדם רגיש מאוד בדרך כלל ישר מזדהים עם התיאורים בשאלון. אבל, כמו שאמרתי, השאלון הוא לא מדע מדוייק.

.

  • שאלה: איך ניתן להקהות ולמתן את רגישות היתר?‬ בעיקר בתחום הצפה חושית, התעייפות מהירה, הימנעות מעוררות (אפילו שיחות טלפון מכבידות, שלא לדבר על קול הצלצול המטלטל).

תשובה: עם הרגישות נולדים ולא ניתן לשנות אותה,‬

אבל אפשר ללמוד כיצד להתנהל איתה. וחשוב לעשות זאת, אחרת, נמצא את עצמנו כל הזמן במצב של עוררות יתר. רגישות בפני עצמה היא תכונה נייטרלית, אבל הילדות שלנו, הטראומות שחווינו בעבר והיחס שקיבלנו בבית משפיע על על היכולת להתמודד עם הדברים. לאנשים רגישים מערכת עצבים בנויה אחרת מאשר אצל אדם אחר. היא קולטת הרבה יותר מהסביבה ומתעייפת יותר מהר. לכן, אנחנו חייבים לטפל בה בהתאם. לא ניתן להקהות את הרגישות, אבל אפשר ללמוד איך להרגיע את עצמנו או להחליט מראש שלא נכנסים לסיטואציות מסויימות שגורמות לעוררות יתר. זה אומר – להקשיב לעצמנו ולדעת לנוח כשהתעייפנו. לאכול בזמן. לשון מספיק שעות, כי חוסר שינה או שינה לא איכותית, מוציא אותנו מהאיזון. אם זה מכביד, לדבר פחות בטלפון. לקנות מכשיר עם צלצול יותר נעים או לשים שני טלפונים – אחד בחדר אחר – עם צלצול והשני לידנו שהצלצול שלו מושתק. וחשוב גם לצבור חוויות חיוביות במשך השבוע. יש לנו מין מיכל של אנרגיה פנימית שמספיקה לכמות מסויימת של פעילויות. חשוב למלא אותו באופן קבוע וגם לדעת להשתמש באנרגיה הקיימת בחוכמה. לשמר אותה.

מה שלא ישתנה זה הטמפרמנט שלנו – היותנו אנשים ‬ רגישים מאוד. אבל התגובה שלנו לדברים והיכולת להכיל אותם בהחלט יכולה להשתנות ועל זה בדיוק כתבתי בהמשך

שאלה: בחלק מהדברים הייתי מאד מאד רגישה בילדות והמצב השתפר משמעותית – למשל ברגישות למגע ולרעשים חזקים. מה יכולות להיות הסיבות לכך? האם "תרגול" יכול להעלות את הסבילות, או להקהות את החושים? (אני מתכוונת להשפעה ארוכת טווח ולא לדה-סנסיטיזציה זמנית).

תשובה: התרגול" בהחלט משפר את המצב ומעלה את הסבילות. אני קוראת לזה "חשיפה הדרגתית". אבל חשוב לעשות את זה לאט ובעדינות. כמו שזה נראה לי, הרגישות שלנו לא ממש משתנה, אלא המודעות אליה והיכולת להכיל את הגירויים שאנחנו קולטים. כשאנחנו במצב רוח רע, חולים, במחזור, בתקופה קשה של החיים, טראומות פיזיות ורגשיות וכד', הרבה יותר קשה עם הגירויים וזה נראה לנו כאילו נעשינו יותר רגישים. מצד שני, כשאנחנו בטוב, הדברים זורמים יותר.

.

  • שאלה: אני שמח שבתשובה זו הותרת פתח לשינוי, שאני מאמין גדול בו, ומצטרף לדברייך ככל שהם נוגעים בעובדה [המוכרת למדי] לפיה כשאנו בתקופה קשה/חולים וכד', קשה לנו יותר, ואילו "כשאנחנו בטוב", טוב לנו יותר. רציתי לשאול, מה אנשים סיפרו לך על השפעת הספר על חייהם? כלומר חוץ מהבנה של עצמם יותר טוב. האם התרחשו שינויים גדולים בחייהם?

תשובה: כן, בהחלט שינויים משמעותיים.

האנשים הביעו התלהבות והתרגשות. מי שהיה מוכן לעבוד עם עצמו, זה שינה הרבה בחיים שלו. הספר הוא לא רק למידע ומודעות, אלא קריאה לפעולה. לאנשים רגישים מאוד רבים יש בעיות רבות מדי עם סגנון חיים לא מאוזן, כי הם כל הזמן משתדלים להיות כמו כולם. ואז הם מוצאים את עצמם לעיתים יותר מדי קרובות במצבי הצפה ועוררות יתר. הספר "אדם רגיש מאוד" שינה הרבה מאוד בחיי. בזכותו למדתי מתי לנוח ומתי להרחיב את גבולות היכולת שלי וכך לחיות חיים הרבה יותר מאוזנים ובריאים פיזית ונפשית.

.

  • שאלה: האם אנשים רגישים‬ חשים אנרגיות של הסביבה ובמיוחד אנשים קרובים? האם הם מתקשים למצא את האנרגיה האישית שלהם? אם כן, איך ניתן לחסום את האנרגיות המתמזגות?

תשובה: אנחנו קולטים את "האנרגיות" של האחר‬.

לא נראה לי שאפשר לחסום אותן. לפחות אני אישית לא יודעת לעשות זאת. אבל אפשר לשאול מטפלים בהילינג או רייקי, אולי יש להם פטנט. למדתי פשוט לעצור ולשאול את עצמי מה קורה לי רגשית ופיזית – איזה תחושות אני חווה בגוף? ואז, אם מדובר בקרובי משפחה, למשל, אני פשוט שואלת: "תגיד/י, אתה מודאג ממשהו? האם את בחרדה?". ואם מתגלה שמה שחוויתי הוא חלק מהאנרגיה שלה/ו, אני לומדת לשחרר את זה מהגוף שלי. לנשום. להרגע. להתנתק. להסתכל מעבר לחלון. כי זה לא שלי. הבעיה מתרחשת כשהאדם שאני שואלת אותו לא ממש מודע למה שקורה לו ואז הוא פשוט אומר לי: "לא, הכל בסדר". במקרה כזה אני הולכת על האינטואיציה שלי. בסה"כ אפילו לא כל כך משנה מה האדם עונה, אם משהו לא מרגיש לי טוב, אני מנסה לשחרר את זה מהגוף שלי או להתרחק, לעזוב, לעשות פסק זמן ואז לראות האם זה משפר את ההרגשה. נכון שזה לא פשוט, כי לא מכל אחד אפשאר להתרחק. אבל זה כמו עם כל דבר לא נעים בחיים – אנחנו צריכים להחליט כמה, באיזה אופן והאם בכלל אנחנו רוצים את זה.

.

  • שאלה:

1. האם יש סמן מוחלט שמבדיל בין אנשים רגישים מאד לבין אנשים רגילים? או שכולם נמצאים על איזו סקאלה רציפה והשוליים הקיצוניים שלה "סובלים" יותר מהאחרים מהרגישות שלהם?

2. האם לא נכון לאמר שלכל אדם כמעט יש תחומים בהם יש לו רגישות יתר? (אני אתן דגומא קיצונית-רובינו המוחלט רגישים להתעללות בילדים/קשישים/בע"ח)

3. האם הורות קשה יותר לאנשים בעלי רגישות יתר? האם אנשים רגישים נוטים לדעתך, לפי מה שנתקלת, לוותר על הורות בגלל עוצמת הרגשות שהורות מזמנת?

תשובה:

1. מהמחקרים של ד"ר איליין ארון, מחברת הספר "אדם רגיש מאוד", שחקרה את התכונה של רגישות עולה, כי ישנם 50% מהאוכלוסיה שכשקוראים את השאלון

בכלל לא מתחברים לאף סעיף. לאומת זאת, ישנם 30% נוספים שמוצאים בו נקודות מסויימות רלוונטיות. ורק בין 15-20% מתחברים לרוב השאלות. אבל, כמובן, גם בתוך האוכחוסיה של אנשים רגישים מאוד, ישנם אנשים שונים שקשה להם עם הרגישות שלהם יותר או פחות. אבל צריך לקחת בחשבון שישנם אנשים שבכלל לא "סובלים". בדרך כלל הם אנשים שהיתה להם ילדות טובה, הורים תומכים וסביבה שכיבדה את הרגישות שלהם.

2. יש הבדל בין רגישות לזולת שקיימת אצל הרבה אנשים לבין רגישות גבוהה שמתארת סוג של טמפרמנט עם מכלול תכונות. אנשים רגישים מאוד לא תמיד יהיו רגישים לזולת.

3. נראה שכן, לאדם רגיש מאוד יש הרבה יותר קושי להתמודד עם ההורות. לא יצא לי לפגוש באופן אישי הרבה נשים שוויתרו על ילדים וגם אצלי אין בינתיים ילדים, אבל אני מניחה שהפחד מהקשיים שהם אמיתיים לגמרי וגם הקשיים מעוצמת הרגשות בהחלט עלול לגרום לאנשים רגישים לוותר על הורות. ד"ר ארון מתייחסת לנושא הזה בספרה "אדם רגיש מאוד". אפשר גם לקרוא את הדיון שהיה לנו בקהילה

כאן >>>

.

  • שאלה: מה היתרונות שבלהיות אדם רגיש מאוד מבחינה מעשית ויומיומית? איך תייעצי לאדם רגיש מאוד לאזן את היותו אדם פגיע מאוד? מה ההבדל בין אדם רגיש מאוד לאדם רגיש מדי?האם בלבלתי בין רגישות ופגיעות לבין עקשנות, לוחמנות והתנגדות?

תשובה: זה מורכב‬.

יש הרבה יתרונות בלהיות רגיש, אבל זה תלוי בך, האם את מעריכה את זה בעצמך. כמובן, אם עברנו טראומות קשות בחיים ותחושת הרווחה, ה-well being שלנו נפגמה, לאדם רגיש קשה מאוד בחברתנו והוא יצטרך לעבוד על עצמו המון כדי להגיע לאיזון נפשי ופיזי. יש כאלה שבסופו של דבר זה מציח להם לגמרי, ויש כאלה שמגיעים לאיזון רק בצורה חלקית. אני לא אתווקח, בחברה שלנו לאדם רגיש ממוצע די לא פשוט. אבל עם כל הקושי, אסור לוותר על היכולות שלנו להיות יצירתיים, לקלוט אנשים ולדעת מה יכול לעשות להם טוב, להעריך אומנות, להיות אנשים מעניינים, עמוקים עם תוכן, להיות אכפתיים, לשים לב לדברים שאנשים אחרים לא שמים לב אליהם, להיות אינטואיטיביים. בסופו של דבר, זה תלוי רק בנו, האם נרצה לראות רק את הצד הקשה של התכונה או שגם את הצד הטוב.

לאנשים פגיעים אני יכולה להמליץ להתיחס אל הפגיעות שלהם כאל פרוייקט. לחפש מה יכול לעזור להם. סדנאות, טיפולים, פעילות פיזית וכד'. כל דבר שיכול לעזור לבנות חוסן פיזי ונפשי. לרפא את הפצעים ולהעצים אותם. חלק גדול מהפגיעות נובע מהטראומות של העבר וגם יחס מצד ההורים ובני המשפחה שלא היה נכון לנו או בעייתי. אני יודעת שקל להגיד, והדרך לא קצרה ולא פשוטה, אבל זה הפתרון היחידי שאני רואה. ללמוד להיות הפסיכולוג של עצמי.

"אדם רגיש מאוד" הוא מונח שמתאר את התכונה, את הטמפרמנט המולד והתכונה היא נייטרלית. יש אנשים רגישים שלא סובלים. הביטוי "רגיש מדי" בדרך כלל מבטא את המצב של פגיעות ורגישות מעבר למה שמצופה בחברתנו. ואז השאלה מהי נורמה? האם אדם אחר, אם היה מבין לעומק את הדברים ורואה את מה שאדם רגיש מאוד רואה, יתכן מאוד שהיה מגיב באותו אופן.

עקשנות, לוחמנות והתנגדות הן תכונות אופי ולווא דווקא קשורות לרגישות. יש הרבה אנשים רגישים שהם לא כאלה.

.

  • שאלה: רגישות יתר ויוגה. ‬

ביאטה שלום,

אחרי שקראתי קצת באתרך וגם את השאלון, אני לא בטוחה שהבנתי ממש למה הכוונה ב"אנשים רגישים מאוד" אז אני לא בטוחה שהשאלה שלי קשורה לזה אבל אנסה בכל זאת:

אני רואה את עצמי כאדם רגיש, מהבחינה הזאת שאני נפגעת בקלות מביקורת של אנשים, חוששת מביקורת ולכן פעמים רבות חוששת להביע את דעתי ומחשבותיי בחברה ובאופן כללי אני מאוד ביישנית ומופנמת. ביקורת יכולה פשוט למוטט אותי. הרגישות שלי מתבטאת גם במקרים שבהם אני עדה לסיטואציות אלימות, לאו דווקא כאלו שקשורות אליי באופן ישיר, אלא אפילו שאני נמצאת בחברת אנשים שרבים ביניהם ויש אלימות אפילו "רק" מילולית זה מפחיד אותי ומלחיץ מאוד.

אציין גם שאני מתרגלת יוגה כבר כמה שנים ואפילו בוגרת קורס להכשרת מורי יוגה (אם כי לצערי לא מתמידה בתירגול באופן רצוף) ולאחרונה גם חזרתי לתרגל מדיטציה כל בוקר.

לכן שאלתי אלייך בתור מי שעוסקת ביוגה תרפיה, איך היית מציעה לי להשתמש בכלים של היוגה והמדיטציה כדי להתגבר על רגישות היתר שלי ולפתח חוסן רגשי חזק יותר?

תשובה: יוגה מטבעה מאוד תרפויטית‬.

היא מלמדת אותנו להרגע, להרפות, לשחרר ולחזור לאיזון – במילים אחרות, לווסת את עצמי. כלומר, אם מתרגלים יוגה בקבוצה וגם בבית על בסיס יומיומי, נשים לב שאנחנו יותר רגועים. אבל, עדיין, זאת תהיה הרגעות כללית. יוגה תרפיה רגשית מכוונת בצורה ממוקדת לבעיה מסויימת. למשל, אם אנחנו עובדים על מצבי עוררות יתר והצפה. השלב הראשון – ללמוד לזהות שאת נמצאת במצב הזה. ההתבוננות על עצמנו, על מה קורה לנו ברגע זה, תעזור לנו במשימה זו: איזה רגשות עולים בי כרגע ובאיזה מקום בגוף? איזה תחושות גופניות או ברגשה ובאיזה מקום בגוף? כשנזהה שמשהו קורה, למשל, רעד או מתח בשרירים, קושי לנשום, הרגשה כללית של ייאוש ללא סיבה או כל תחושה / הרגשה אחרת, נבדוק עם עצמנו מה יכול לעזור לנו להרגע. הדבר הנגיש ביותר הוא להתמקד בנשימה. להעביר אותה לבטן. זה כבר מאוד ממתן את החוויה. אפשר בנוסף להשתמש בטכניקות נשימה, כמו, למשל, נשימת ה-UJAI, אם את מכירה.

חשוב לשלב את הכלים עם הבנה של התנהלות נכונה. כלומר, לא מספיק רק ללמוד כל פעם להרגיע את עצמי כשקורה משהו. חשוב גם לבדוק, האם בכלל אפשר היה למנוע מעצמנו מהלכנס לסיטואציה הזו. הכלים של יוגה תרפיה מגוונים. הם משלבים את הפסיכולוגיה והפילוסופיה של יוגה שפחות מוכרים במערב. למשל, המושג של "יציבות נינוחה" – מצב בו אנחנו מתרגלים יוגה בצורה לא מגוייסת מדי ולא ממוטטת מדי. המושג הזה, בעצם, מתאר את רמת העוררות האופטימלית.

עוד מושג מיוגה – שמירה על מיטביות‬.

לטפח את החוויות הנעימות. המצוקה מאוד שואבת ואנחנו שוכחים לתת מקום גם לדברים ולחוויות חיוביות – נעימות. מערכת העצבים שוכחת איך זה להרגיש טוב. לכן, חשוב מאוד כל פעם שקורה לנו משהו נעים פיזית או רגשית, לתת לזה מקום, לחוות את זה במלואו ולהתענג על זה, במקום להמשיך ישר לדבר הבא. ואז כשקורה לנו משהו שמוציא אותנו מהאיזון, עוד כלי מאוד נגיש יכול להיות לפנות למה שעושה לנו טוב ונעים – למשאב שלנו. זה יכול להיות מקלחת, שיחה עם חבר טוב, להיות בטבע, לעשות עיסוי וכד'. וזוב, חשוב לא רק לעשות את זה, אלא לתת מקום לחוויה.

.

  • שאלה:

לגבי מה שכתבת קודם האם אנחנו יכולים להימנע מלהיכנס למצבים כאלה מלכתחילה, אז יש מצבים שהם באמת בשליטתי ואני יכולה לבחור אם להיכנס או לא להיכנס אליהם אבל אני מדברת גם על מצבים שהם לא בשליטתי. למשל בשבוע שעבר כשנסעתי באוטובוס התפתחה תגרה בין כמה נוסעים באוטובוס והגיעה לאלימות מילולית עם איומים אפילו באלימות פיזית. זה לא היה קשור אליי אבל נכחתי במקום וזה גרם לי להילחץ ולהרגיש לא נעים.

או בעבודה כשיש לידי אנשים שרבים ביניהם, גם אם זה לא קשור אליי, זה די מלחיץ.

אז נכון שזה גם עניין של קרמה (עוד מושג/אמונה מהיוגה..) ואפשר להתפלסף ולהגיד שכן הבאתי את זה על עצמי דרך מעשים שביצעתי בעבר/בגלגולים קודמים וכו' אבל בסופו של דבר כשזה המצב אז זה המצב ולא ניתן לשנות או לברוח ממנו.

תשובה: לא תמיד אפשר לצאת מהמצב הלא נעים‬.

זה נכון. אם נמנע מ-100% של סיטואציות מלחיצות לעולם לא נדע להתמודד עם קשיים. אבל כדי שנוכל להתמודד, כדאי לשמר את האנרגיה שיש לנו. כלומר, אם יש אפשרות להימנע ממצב שהוא מציף, כדאי לעשות זאת. אם אין אפשרות, חשוב לבדוק איך אפשר להרגיע את עצמי ובכל זאת להמשיך למרות שיש קושי. ואם אין שום אפשרות לאזן את עצמי, חשוב לשקם את עצמי אחרי שהאירוע עבר. נכון שבמקום עבודה או באוטובוס קורים דברים שהרבה פעמים אי אפשר להימנע מהם. אבל, אם ביום לפני זה ישנתי מספיק טוב, עשיתי דברים נעימים (אפילו משהו אחד נחמד) ולא העמסתי על עצמי יותר מדי, אולי היום תהיה לי יותר אנרגיה להתמודד עם הקשיים. כמובן, אני מביאה דוגמא מפושטת מדי לצורך הדגמת הרעיון.

תשובה: וויסות חושי לא תקין רק במקרים של הפרעה בוויסו‬ת

.

  • שאלה: בהמשך לתשובותייך, חשבתי על עוד משהו.

אם תסתכלי על השרשור המקדים לנוכחי, קצת למטה – תראי שסיפרתי על משהו מעניין שהבנתי בעקבות השאלונים.

יש שאלון לילדים ויש למבוגרים.

בשאלון הילדים – התשובות לגבי הילדה שהייתי הן "כן" מוחלט לכולן.

בשאלון למבוגרים – כמעט הכל – לא!

לרוב אני לא חווה את עצמי כרגישה מאד (לא פחות מדי, אך לא מאד) וכך גם סביבתי, לפי הפידבקים שאני מקבלת. [כן משנה מצבי רוח בעצמה ומהירות, בעיקר לאור דברים או אנשים שאכפת לי מהם / חשובים לי].

האם בחוויה שלך – במהלך העיסוק באנשים רגישים מאד – נתקלת הרבה בשינויים כאלו בין ילדות לבגרות? האם זה לא אומר בעצם שהשינוי אפשרי, בהתאם לרצון? (בדומה למה שאשכר הציג פה בשרשור).

תשובה: אני בטוחה שהשינוי אפשרי.

אבל אצל כל אחד הוא מתרחש באופן אישי. יש כאלה שלא נתקלים בבעיות כלל כבר מהילדות. יש כאלה שעם הזמן מתעטפים בשריון ונהים בעלי עור של פיל. יש כאלה שעובדים על עצמם ונהיים יותר חסונים נפשית. בעבודה שלי אני רואה בעיקר אנשים שנהיה מודעים לרגישות שלהם כבר בגיל יותר מבוגר. מן הסתם, אנשים שמרגישים טוב עם עצמם לא באים אלי. אבל שורה תחתונה, אני מאמינה בשינוי, אבל כמה, באיזו מהירות ובאיזה אופן – זה כבר תלוי בהרבה פרמטרים.

.

  • שאלה: רבות מהתופעות אצלי דומות לאלה של הפרעת דחק פוסט-טראומטית (טראומה בילדות שלא טופלה). יש איזו הבחנה מבדלת בין הנ"ל לבין היות "אדם רגיש מאוד", או שההגדרה האחרונה כוללת את הראשונה?

תשובה: טראומה ורגישות גבוהה הם שני דברים שונים.

נכון שאחרי טראומה אדם נהיה הרבה יותר רגיש למגע פיזי רעש, וכד'. הוא גם נבהל יותר בקלות. מרגיש פגיע יותר. יש לו פחות אנרגיות נפשיות להתמודד עם הקשיים. רגישות גבוהה היא סוג של טמפרמנט. אפשר לתאר אותה בעזרת מכלול של תכונות אישיות שמשפיעות על התנהגות. אצל אנשים רגישים , בנוסף לתופעות שדומות למצב אחרי הטראומה, יש הרבה תכונות שלא קשורות בכלל לטראומה. אחד הדברים הבסיסיים הוא חוויה עוצמתית של הרגשות. אמפטיה, פרפקציוניזם, יצירתיות, אומנותיות, אינטואיציה, מצפוניות, שאיפה למשמעות בחיים, חיים פנימיים עשירים – אלה הן תכונות שאין להן שום קשר עם טראומה.

אבל יכול להיות גם וגם…‬ כן, בהחלט. ואז הכל רגיש עוד יותר.‬ ועם כל זאת אפשר להיות אדם חזק, בדרך משלך. ללא ספק

  הכניסה לאירוח

כאן >>>

.

—————————————————————————————————————-

ביאטה שבון יהב | מלווה תהליכי ריפוי דרך יוגה תרפיה ותנועה איטית
מפגשים פרטניים וסדנאות לאנשים רגישים מאוד | http://tnuaitit.com
.

Read Full Post »

ראיון ברשת א בתוכנית "בריאות שלמה" עם יעל צדוק וביאטה שבון

.

ביאטה שבון

מטפלת מוסמכת ביוגה תרפיה רגשית, בעלת תואר בפסיכולוגיה. מנחה סדנאות, הרצאות וטיפולים פרטניים לאנשים רגישים מאוד. מנהלת הקהילה של אנשים רגישים מאוד בישראל.

.

חלק 1

חלק 2

חלק 3


Read Full Post »



שינויים ומעברים בחיים

.

.

.
.
  • מתי להעז וליצור שינוי ומתי לסגת, להישען ולנוח?

  • האם הצמדות למוכר תמיד מונעת מאתנו להתקדם כמו שמקובל לחשוב?

  • האם המצב של אי וודאות חייב להיות תמיד מלחיץ?

  • כיצד ליצור איים של וודאות בתוך אי וודאות?


חיי היום יום שלנו מלאים בשינויים. אנו עוברים דירה, מתחתנים, מתגרשים, נהיים חולים ומבריאים,  מביאים ילדים, מתקבלים ללימודים, יוצאים לחופשה. גם תקופת החגים היא לא פשוטה עבורנו. השגרה המוכרת נשברת ויש לנו יותר זמן עם עצמנו ועם המשפחה.

בכל אותם המצבים ישנו מעבר מהמוכר והידוע אל הלא מוכר והבלתי ידוע. גם חלקים מהאישיות שלנו משתנים במעברים אלה. הדברים / האנשים שהזדהנו אתם קודם אינם כעת. למשל, כשאנו מאבדים אדם אהוב או מפוטרים ממקום עבודה.

עבור אנשים רגישים המצב של שינוי קשה במיוחד. מכיוון שאנו קולטים ניואנסים כה רבים, אירוע פשוט לכאורה עבור אדם אחר, נהיה לסטרס של ממש עבורנו. למשל, שינה בבית אצל חברים או יציאה לטיול עם לינה במקום לא מוכר. במצב כזה אנו יוצאים מאזור הנוחות שלנו ולא תמיד יודעים לחזור לשיווי המשקל הנפשי.

במפגש

נפתח שאלות אלה  לדיון במעגל חברים ונשמע איזה שיטות וכלים כל אחד פיתח לעצמו כדי להתמודד בצורה מיטבית עם השינויים בחייו.

.

מנחת המפגש ביאטה שבון

מטפלת מוסמכת ביוגה תרפיה רגשית, בעלת תואר בפסיכולוגיה. מנחה סדנאות, הרצאות וטיפולים פרטניים לאנשים רגישים מאוד. מנהלת הקהילה של אנשים רגישים מאוד בישראל.

.

המפגש יתקיים בתאריך:

25 לנובמבר, יום שישי

בין השעות 10:00 – 12:00

.

איפה: סטודיו "נתיב" (מרחק הליכה ממרכז עזריאלי בתל אביב).

מחיר: 50 ש"ח בהרשמה מראש, 70 ש"ח ביום המפגש

מספר המקומות מוגבל.

המפגש בוטל

 


כתובת: סטודיו "נתיב", רח' צויפל 9 א', תל אביב

יש להגיע עד לרח' ביצרון 26 ואז לפנות לשביל שמצד ימין – זהו רח' צויפל.

על דלת הכניסה כתוב: "נתיב".

יש להכנס בדלת ולרדת במדרגות למטה.

—————————————————————————————————————-

ביאטה שבון | מטפלת מוסמכת ביוגה תרפיה רגשית | טיפולים וסדנאות לאנשים רגישים מאוד

איזור המרכז – תל אביב יפו, רמת גן, גבעתיים | beata.shabun@gmail.com

Read Full Post »

עצות למתבגרים רגישים מאוד | חלק 8

מאת ד"ר איליין ארון, פסיכולוגית קלינית (Ph.D), מחברת הספר "אדם רגיש מאוד"

מתוך: http://www.hsperson.com/pages/1Aug08.htm

.

Final Words

Emotions are so much a part of who we are as human animals that we cannot possibly avoid them. All animals are capable of strong emotions, and for good reasons. Sensitive humans and animals feel emotions especially strongly, and for the same good reasons. It is difficult to be one of those who feel more than others, but it is part of the package deal of being highly sensitive. I hope by now you are proud of your trait. I hope that if you could choose whether to be born highly sensitive, you would choose it. You feel more pain sometimes, yes, but you are more aware of everything, and that brings its own kind of happiness. As Aristotle supposedly asked, "Would you rather be a happy pig or an unhappy human?" I don't mean to call non-sensitive people pigs by any means, but in the long run, you know what you would have to choose. And with some attention to dealing with your intense feelings, you will be a happy human anyway.

Read Full Post »

Older Posts »